הולילנד פארק בע"מ נ' ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה ואח'

החלטה

העותרת מבקשת שיינתן צו ביניים המורה לוועדה המחוזית (משיבה 2) להימנע מלהפקיד את התכנית החדשה למתחם הולילנד בירושלים עד למתן החלטה סופית וחלוטה בערר שהעותרת הגישה ביום 24.5.12 למועצה הארצית (משיבה 1) על החלטות הוועדה המחוזית (שניתנו בימים 5.10.10, 12.4.11, 25.10.11 ו-16.1.12) לתכנן מחדש את המתחם, לאסור מתן היתרי בניה בו, ולפרסם על כך הודעה לפי סעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה והחלטתי לדחותה בהתאם לתקנה 9(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן – תקנות סדרי דין).

צו ביניים נועד לשרת את ההליך העיקרי, במטרה להבטיח שבמהלך פרק הזמן שעד להכרעה בהליך העיקרי לא תינקט פעולה המסכלת את בירורו. לפיכך נדרשת התאמה בין הסעד העיקרי לבין הסעד הזמני, ואין מקום למתן סעד זמני החורג מגבולות הסעד הסופי (רע"א 2561/10 זלכה נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ; בג"ץ 5516/11 פטהאי נ' שר הפנים; עע"מ 642/12 מאמז נ' שר הפנים). בעתירה שלפנינו לא נכלל סעד של ביטול החלטת הוועדה המחוזית מיום 24.6.13 בדבר הפקדת תכנית חדשה למתחם. סעד כזה אף אינו יכול להיכלל בעתירה, שהוגשה ביום 10.11.13, לאחר חלוף המועד להגשת עתירה נגד ההחלטה מיום 24.6.13 (תקנה 3 לתקנות סדרי דין). עתירה שאינה תוקפת החלטה מינהלית מסוימת אינה יכולה לעתור לסעד שעניינו השהיית היישום של אותה החלטה; ואם כך – גם לא ניתן להשיג את ההשהיה במסגרת בקשה לצו ביניים. זאת ועוד: עתירה מינהלית ניתן להגיש נגד "החלטה של רשות" (סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000); קרא: נגד החלטה שהתקבלה ולדעת העותר לא צריכה הייתה להתקבל, או נגד החלטה שטרם התקבלה אך לדעתו צריכה הייתה להתקבל (סעיף 2 לחוק). הא ותו לא. לא ניתן להגיש עתירה מינהלית – וממילא גם לא לבקש צו ביניים – נגד החלטה שטרם התקבלה ולטענת העותר אינה צריכה להתקבל. מאחר שהעותרת שוללת את הפקדת התכנית החדשה, אין באפשרותה לעתור נגד מעשה ההפקדה עצמו בטרם התרחשותו (וגם אז יהיה עליה לצלוח את המשוכה הלא קלה הנובעת מקיומו של סעד חלופי בדרך של הגשת התנגדות לתכנית: עע"מ 2141/09 הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה נ' אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון; בג"ץ 2269/13 העמותה להגנת הסביבה כרמל מנשה נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה). בהעדר זכות עתירה נגד ההפקדה שטרם התרחשה, לא קיימת זכות לעכב בצו ביניים את ביצועהּ.

נוסיף ונזכיר בהקשר זה את תקנה 18(א) לתקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית), תשל"ב-1972: "מוסד תכנון לא יפרסם הודעה בדבר אישור תכנית מפורטת או תכנית מיתאר מקומית לפני תום המועד להגשת ערר למועצה, ואם הוגש ערר – לפני מתן החלטת המועצה בערר". התקנה אוסרת אך את פרסום ההודעה בדבר אישור התכנית טרם מתן החלטת המועצה הארצית בערר, אך לא את הפקדת התכנית טרם ההחלטה בערר. ההבדל בין השניים ברור, שהרי ההפקדה אינה אלא שלב ביניים בהליך התכנוני, וככזאת כפופה לשינויים כתוצאה משמיעת ההתנגדויות, בעוד אישור התכנית מסיים את ההליך, מחולל שינוי בדין ויוצר מציאות נורמטיבית חדשה.

המשיבים יגישו כתבי תשובה לעתירה עד ליום 12.1.14. דיון בעתירה יתקיים ביום 9.2.14 שעה 9:00.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"ד, 12 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: